אמנות ככלל ושירה בפרט נועדו לבטא את הלך הרוחות בחברה ואת התרבות באותה תקופה. שירה היא כלי ספרותי להעברת מסרים, תכנים וערכים חברתיים ובעיקר תרבותיים. כתיבת השירים בדרך כלל מאפיינת תקופה בה חי הכותב, כמו כן תוכן השיר משפיע על החברה רבות ואף מעצב אותה. כך גם במדינת ישראל.
תהליכים חברתיים ופוליטיים רבים התרחשו במדינת ישראל במשך השנים בהיותה מדינה הטרוגנית שבה קבוצות שונות הנבדלות זו מזו. החברה שאנו חיים בה כיום היא חברה פלורליסטית מבחינה חברתית ותרבותית.
לאור האמור לעיל, בפרויקט זה בכוונתי לבדוק האם התרחש במדינת ישראל במרוצת השנים תהליך חברתי שבמסגרתו חל שינוי באופי ובסגנון של השירה הישראלית. אני מניח כי שירת הרבים והקודש, שהייתה נפוצה בשנים הראשונות של המדינה,דעכה ובמקומה עלה קרנה של שירת היחיד יחד עם הרצון של היחיד להיות הכוכב במרכז. עוד ארצה לבדוק האם ניתן לזהות שינוי בתכני השירים ובמסר שלהם.
על שאלת החברה והיחיד במוסיקה הישראלית אנסה לענות תחילה בעזרת סקירת ספרות התפתחות המוסיקה הישראלית לאורך השנים ולאחר מכן בעזרת ניתוח מספר שירים שבעיניי מייצגים את התהליך אותו אבדוק. יש לציין שלא הכל שחור / לבן ותמיד יש יוצאים מן הכלל.
אז מה אתם מעדיפים? שירה בציבור או קריוקי :) ?
בחרתי כמה שירים שיובילו את המסע הנהדר הזה:
דושמן, י' (1912). פה בארץ חמדת אבות.
מוהר, י' (1956) .הורה האחזות. (הוקלט על ידי להקת הנח"ל) תוכנית 4 טעות לעולם חוזרת.
אינשטיין, א' (1971). אני ואתה (הוקלט ע"י אריק אינשטיין). בדשא אצל אביגדור. (cd).
חנוך, ש' (1999). כל אחד רוצה (הוקלט ע"י אריק אינשטיין ושלום חנוך). מוסקט (cd).
מדלי, ד' (2014) מהפכה של שמחה (הוקלט ע"י ליאור נרקיס ועומר אדם).
מקורות:
רגב, מ' (2003). ייחודיות וקישוריות תרבותית במודרניות המאוחרת: המקרה של המוסיקה. תאוריה וביקורת, 23 ,115-137
סרוסי,א' ומרדכי, ר' (2013). מוסיקה פופולרית ותרבות בישראל. האוניברסיטה הפתוחה.
וולפה , מ' , כ"ץ, ג', פרילינג, י',טוביה (עורכים). (2014). ; מוסיקה בישראל. מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אונ' בן גוריון בנגב
רגב, מ'. כי אמיתית היא. תרבות מחפשת איכות, 38-43.
שחר, נ' (2006). שיר שיר עלה- נא – תולדות הזמר העברי. מודן
טלילה, א' (2006). בוא, שיר עברי. אוניברסיטת חיפה
אגם דאלי,א' (2005). התקשורת כסוכנת סוציאליזציה — המקרה של הסלבריטאי. תו +: מוסיקה, אמנויות, חברה. 6. 83-86.
נייגר, מ'. ויוסמן, א'. (2005). אשליית הבחירות הדמוקרטית:כיצד משיגות תוכניות המציאות את שיתוף הפעולה של הצופים. תל אביב: מכון חיים הרצוג, אונ' תל אביב.
רובינשטיין, ב' (2001). שירים ומה שביניהם: על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי, עם עובד, תל-אביב.
פרויקט זה נעשה בכיף ובאהבה למוסיקה הישראלית והוגש כמיני סמינריון בקורס!
מקווה מאוד שתיהנו מהקריאה!
לקריאת הפרוויקט מוזמנים ללחוץ בקובץ שנמצא למטה!